בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם
בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם, עֵת הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּרוֹם
הָרָקִיעַ תְּלַהֵט כַּתַּנּוּר הַיּוֹם,
עֵת יְבַקֵּשׁ הַלֵּב פִּנַּת שֶׁקֶט לַחֲלוֹם -
בֹּא אֵלַי, בֹּא אֵלַי, רֵעַ עָיֵף!
לִי-יֶשׁ-גָּן, וּבַגָּן תַּחַת אוֹג כֶּבֶד צֵל,
הַרְחֵק הַרְחֵק מֵעִיר וּמִמְּתִים, נֶחְבָּא תֵל,
כֻּלּוֹ עָטוּף יְרַקְרַק, כֻּלּוֹ אֹמֵר סוֹד אֵל -
שָׁם נֵחָבֵא, נָנוּחַ, אָח נָעִים!
וּבְהִתְעַנֵּג וּבְרֹךְ שָׁם בַּמַּחֲבֵא הַלָּז
נַמְתִּיק יַחְדָּו בִּדְמִי צָהֳרַיִם הָרָז,
שֶׁיּוֹפִיעַ לִשְׁנֵינוּ מִקֶּרֶן הַפָּז,
הַבֹּקַעַת אֶת-שִׁפְעַת הַצְּלָלִים.
ח. נ. ביאליק