האָבִיב / אווה רוטנברג
 
הָאָבִיב מְצַרְצֵר, מְצַיֵּץ,
פְּרָחִים לַרַגְלַי נִשְׁפָּכִים,
עַל תְּשׂוּמֶת לִבִּי מִתְחָרִים,
עַל קנקני לֹא תּוֹהִים.
 
אֶשְׁקַע בָּרִשְׁרוּשׁ הֶעֱלִים,
אֶשְׁכַּח זרותי וְאֶדֹּם.
תֵּעוֹר בִּי יַלְדָּה. בשקיקה
מִכּוֹס יְרֻקָּה אֶלְגֹּם.
 
מומסת בַּחֹם הָאָבִיב,
אוֹרַחַת נֻקְשָׁה מֵאֶרֶץ זָרָה
שָׁבָה אֲנִי לַבֵּיתִי לָאוֹרָה
שֶׁל אַהֲבַת הָאָבִיב שֶׁגָּבְרָה.



** נכתב במסגרת הסדנה לכתיבה יוצרת באלול בהנחיית חוה פנחס-כהן **

נכתב על ידי