הַפַּעַר בֵּינִי לְבֵינְךָ / אוה רוטנברג

לַמַּסָּע יָצָאנוּ,  אֲנִי וְאַתָּה
הַקֶּצֶב שֶׁלִּי לֹא הַקֶּצֶב שֶׁלְּךָ -
פַּעַר הַזְּמַן הַזֶּה,
צַעַר הַפַּעַר הַזֶּה.


עֵת הַחֹשֶׁךְ כִּסָּה אֶת דְּמוּתְךָ
אֶחְסֶה בְּאוֹרְךָ, אלוהיי,
אַתָּה כִּי עַל שְׁנֵינוּ חוֹשֵׁב -
אַפְקִיד בְּיָדְךָ אֶת חַיַּי.

לַמַּסָּע יָצָאנוּ, אֲנִי וְאַתָּה
הַקֶּצֶב שֶׁלִּי לֹא הַקֶּצֶב שֶׁלְּךָ -
זְמַן הָאַהֲבָה הַזֶּה -  
הַנַּח נָא לַצַּעַר הַזֶּה.


** נכתב במסגרת הסדנה לכתיבה יוצרת באלול בהנחיית חוה פנחס-כהן
 

נכתב על ידי