להניח ראש / פנינה דולינסקי
יש חיים שרוחשים בפנים
 והם הם אלו שנחווים
 וכל השאר רק קישוטים.
כיצד אתאר מה מתחולל בי כרגע?
הייתי מציירת מעגלים מעגלים
מלאי נמלים קטנים וחומים, בינוניים ושחורים, אדומים וגדולים.
מה יהא עלי? עולה בי שאלה.
ענווה אישה, ענווה, שלא תחטפי מכה קשה
ענווה, למה שבא אמרי ברוך הבא.
לא יודעת להניח ראש על כתף הקב"ה,
והלוא עבדתי בחולו של מועד
ועל כתפך אתה, אינך נותן.
עייפתי.


** נכתב במסגרת הסדנה לכתיבה יוצרת באלול בהנחיית חוה פנחס-כהן
 

נכתב על ידי